מערכת המשפט הצבאי היא דרקונית, אבל משפט צבאי רחוק מאוד מהדימוי של ‘משפט מבוים’, ועורך דין פלילי שהתמחה במשפט צבאי מתגלה במקרים רבים כחבל הצלה גם עבור נאשמים ש’על הנייר’ מצבם נראה עגום.

עורך הדין אלון הראל ממשרד KMH שיתף אותנו בכמה סיפורי הצלחה כאלה.

מ’ חייל בשירות סדיר מצא את עצמו בסיטואציה לא פשוטה. חייל אחר ביחידה טען שהוא, יחד עם 12 חיילים נוספים ו-מ’ ביניהם, עישנו סמים בשטח הבסיס. על החיילים הופעל לחץ להודות. עורך הדין אלון הראל ממשרד KMH שמתמחה במשפט צבאי, היה מי שייצג אותו. כשעורך הדין הראל בחן את הראיות הוא המליץ ל-מ’ לכפור באשמה. כל החיילים האחרים מלבד מ’ הודו באשמה, הורדו לדרגת טוראי ונשלחו לחמישה חודשי מאסר. מ’ למרות הסיכון בחר לנהל משפט ראיות שבמהלכו הפריך עו”ד הראל את עדות החייל המפליל ו-מ’ יצא זכאי בדין. 

להרביץ לשוטר צבאי ולצאת זכאי?

מקרה מעניין נוסף שאלון ושותפיו (עורך הדין קובי מרגולוב ועורך הדין אילן כ”ץ) טיפלו בו היה תיק חמור של תקיפת שוטר צבאי. במהלך ליווי עצור למרפאה הותקף שוטר צבאי באלימות. הן השוטר והן העצור שליווה זיהו חייל בשם י’ כחייל התוקף. על הנייר זה נראה כמו מקרה אבוד שעורך הדין במקרה הטוב יכול לסייע בסיכום הטיעונים לעונש. אבל העניינים התגלגלו אחרת. למרות הזיהוי הכפול החייל כפר באשמה וסיפק טענת אליבי, אנשי KMH הרימו את הכפפה, ניהלו משפט והוכיחו כי מסדרי הזיהוי היו פגומים, ולמרות שבית המשפט האמין למתלונן, י’ יצא זכאי בדין.

השתמט מגיוס למשך שש שנים וחצי

אחת העבירות הכי שכיחות במשפט הצבאי זו עבירת העריקות. המקרה של ר’ חריג אפילו במונחים המקובלים. כשהגיע מועד הגיוס ר’ בחר שלא להתייצב. במשך שש שנים וחצי הוא חמק מגיוס, הקים משפחה ועשה קריירה. לבסוף השלטונות הגיעו אליו ועצרו אותו מתוך כוונה להעמיד אותו לדין בהאשמות חמורות. כאן נכנס משרד עורכי הדין KMH לתמונה. עורך הדין הצבאי טען כי צו הגיוס שנשלח ל-ר’ לא היה חוקי והיה מכוח סעיף שמחייב את חתימת שר הביטחון. מאחר ששר הביטחון מעולם לא אישר וחתם על הצו ר’ שוחרר ממעצר ולבסוף התביעה הסכימה להסתפק בסעיף משמעתי שאינו מופיע במרשם הפלילי.

מעוניינים בייעוץ ?
WhatsApp צרו איתנו קשר