אנחנו רגילים להתייחס לחוק כאל מערכת קוהרנטית אחת בה יש תג מחיר קבוע לכל עבירה ולא משנה באיזו מסגרת היא התבצעה. זה לא ממש מדויק. למעשה, יש כמה מסגרות חוקיות מקבילות והדוגמה הטובה ביותר היא מערכת השיפוט הצבאי הפועלת במקביל לדין האזרחי.

חיילים בסדיר, משרתי קבע ואנשי מילואים בשירות פעיל

מי שחוסה תחת סמכויות השיפוט של מערכת המשפט הצבאי הם כל חיילי הסדיר ומשרתי הקבע, כמו גם אנשי מילואים במהלך שירות מילואים פעיל. המשמעות של זה היא שאם הם יבצעו עבירה במהלך השירות הם כפופים בראש ובראשונה למערכת הצבאית. כאשר מדובר בחייל בשירות סדיר, הוא צפוי להיות מטופל באמצעות מערכת המשפט הצבאי גם אם ביצע את העבירה במהלך חופשה, והדוגמה הקלסית בהקשר זה היא עבירת סמים. אזרח שייתפס מעשן מריחואנה, קרוב לוודאי שיצא פטור בלא כלום. מאידך, חייל באותה סיטואציה, שכפוף לדין הצבאי, עלול למצוא את עצמו מסובך כהוגן. סיטואציה בה חייל בחופשה ואזרח נתפסים חולקים את אותו ג'וינט אינה בגדר תסריט מופרך – האזרח יחטוף נזיפה ואולי יוזמן לחקירה, הטיפול בחייל יועבר לידי מצ"ח והוא עלול למצוא את עצמו יושב חודשים ארוכים בכלא צבאי.

בהקשר הזה חשוב להבין שהצבא אינו 'דמוקרטיה' הוא מערכת היררכית אוטוריטטיבית שעבורה משמעת היא לא רק ערך עליון אלא גם צורך קיומי. סמים מסמלים את ההפך מזה, ולכן נמצא פער כזה בענישה בעבירות סמים בין הדין הצבאי והדין האזרחי.

עורך דין צבאי

מאחר שמדובר במערכות שונות עם דגשי חקיקה וצרכים שונים, ראוי שכאשר יש סוגיה משפטית שחוסה תחת הדין הצבאי, עורך הדין שייצג את הנאשם יהיה עורך דין פלילי המומחה בדין הצבאי ומכיר את הפסיקות ואת המערכת. לדוגמה, שלושת עורכי הדין הפליליים (אילן כ"ץ, קובי מרגולוב ואלון הראל), שייסדו את משרד KMH,  הם בעלי ניסיון רב במשפט הצבאי,  מילאו תפקידים בכירים בפרקליטות הצבאית, ומכירים היטב את כל הניואנסים שמאפיינים את הדין הצבאי. משרדם הוא כתובת מתבקשת עבור כל מי שמחפש עו"ד צבאי במרכז.