‘הגנה מן הצדק’ היא טענת הגנה שאינה קשורה להתנהלות הנאשם עצמו, אלא להתנהלות הרשויות במקרה. למשל, מקרים נפוצים בהם עשויה הסנגוריה לנקוט בטענת ‘הגנה מן הצדק’ הם כאשר יש כשל ברור של המערכת כמו ‘אכיפה בררנית’ או עיכוב לא סביר בהגשת התביעה.

טענה חדשה במשפט הישראלי

‘הגנה מן הצדק’ הגיעה אלינו מהמשפט האנגלי, במשפט הישראלי סוג כזה של טיעון הוא נדיר יחסית ועוגן רשמית בספר החוקים הישראלי רק בשנת 2007. הרבה פעמים עורכי דין פליליים יעשו שימוש בטענת ההגנה מן הצדק  במקרים של עבירות צווארון לבן. למעשה, הפעם הראשונה בה קיבל בית משפט בישראל, באופן חלקי, טענה של ‘הגנה מן הצדק’ היתה בשנת 1994 בעת הכרעת הדין בערעור שהגיש ארנסט יפת, מי שהואשם כאחראי העיקרי לפרשת ‘ויסות המניות’ שחוללה גלי הדף רבים במשק הישראלי. הכרעת הדין של בית המשפט העליון בעניינו של יפת שהתקבלה כהלכה, אמנם לא ביטלה את הרשעתו, אך אימצה את ‘ההגנה מן הצדק’ בהקלה בעונש וביטלה את עונש המאסר בפועל שנפסק ליפת. גם התקדים המשפטי החשוב הנוסף שביסס את טענת ‘ההגנה מן הצדק’ קשור לעבירות צווארון לבן.

בשנת 2005 קיבל בית המשפט את טענת ה’הגנה מן הצדק’ של ד”ר איתמר בורוביץ במסגרת ‘פרשת הפיניקס’. בפסק דין זה הרחיב בית המשפט את גבולות ‘ההגנה מן הצדק’ וקבע שניתן להקל בעונשו של בורוביץ, לתקן את כתב האישום ואף למחוק את כתב האישום על פי טיעון זה, גם אם הרשות לא רק פעלה מתוך יצר רדיפה והתעמרות (כמו שנקבע בפסק דין יפת), אלא גם במקרה שהרשות התרשלה בתום לב. מכאן הדרך לעיגון ההגנה בסדר הדין הפלילי היתה מהירה והיום מדובר באחת ה’הגנות’ הקבילות במשפט הפלילי.

משרד עורכי דין צווארון לבן

כאמור, זה לא מקרי שדווקא בעבירות צווארון לבן, ואפילו עבירות צווארון לבן בפרופיל ציבורי גבוה, פוגשים יותר את השימוש ב’הגנה מן הצדק’. סדר הדין הפלילי אמנם לא מתייחס אחרת אל עברייני צווארון לבן, אך בפועל מדובר בתת-התמחות של המשפט הפלילי שדורשת מיומנויות ופוקוס מקצועי שונה ממה שמקובל במקרים של עבירות פליליות ‘רגילות’.

עבור מי שמחפש עו”ד צווארון לבן במרכז הארץ, משרד עורכי הדין KMH הוא בגדר כתובת מתבקשת.

מעוניינים בייעוץ ?
WhatsApp צרו איתנו קשר